דייג במים מתוקים בארצנו אינו מהווה אטראקציה ספורטיבית פופולארית ,וזאת עקב המשאבים הדלים שיש לנו,
כאשר בראש ובראשונה עומדת הכנרת ולאחריה הנהרות והנחלים השונים כגון: הירדן, הירקון, עמק החולה ועוד..הדגים הנתפסים במים מתוקים הינם לרוב מושטים, קרפיונים (הן קרפיוני בריכה והן קרפיוני בר הנקראים בוקסר בפי הדייגים),
ביניות (ארוכת ראש ורבת קשקש), סרדיני כנרת ולעיתים נדירות הכסיף.
רוב דייגי המים המתוקים אוהבים לרוב את דייג הקרפיונים היות והוא מורכב, איכותי וללא ספק כשיש דג ראוי –ההנאה מהדייג משלבת פייט אקסטרימי ומאתגר.ללא ספק דייג קרפיונים הינו מורכב באם נעשה בצורה ספורטיבית ולא סתם על ידי זריקת ריג עם תירס או קפיץ ללא תכנון מוקדם ועל התכנון נתמקד במאמר.סביבת הדייג –איך נבחר את סביבת הדייג?1. נבחר מקום מוצל . היות ודייג קרפיונים נמשך לרוב לאורך מספר נכבד של שעות, לכן נדאג לבחור מקום נוח בו השמש לא תהווה גורם מסיח.2. נוודא כי תוואי המים הינו נקי ממכשולים כמו-עשבים שוטים, ברזלים וכיוצא בזאת, העלולים לגרום לנו לאבד ריגים במקרה הטוב ואת הדג במקרה הרע.3. נסרוק את השטח המיועד לדייג וננסה לגלות עפ"י מרקרים שונים מהו הקטע העמוק ביותר שיקנה לנו את העומק האידיאלי גם אם עוצמת הזריקה לא מאפשרת להגיע למרחקים עצומים.4. באם אנו נמצאים במקום גבוה –נוודא כי קיימת גישה למים וזאת כדי לסייע בהוצאת הדג ע"י רשת הרמה.5. יש להכיר את תוואי המים. האם האדמה סלעית או כל הקרקע חולית/בוצית.
תערובות ועונות :רוב סוגי הדגים בכנרת או בכל מים מתוקים אוכלים תערובות המורכבות במהותם ממרכיבים קמחיים למיניהם.אמנם התערובת נועדה לשמש כפידר עבור הבוילי שמחכה לו על קרס בודדת בקצה ולאו דווקא בכדי להוות מילוי לקפיץ. התערובת מורכבת מבסיס בצקי אחיד המכיל בתוכו מגוון מרכיבים שייצרו שכבות ביסוס שונים לתערובת וכל אחד יתפורר בעיתו, דבר זה מקנה אפשרות לגרור דגים לאזור הדייג בצורה זו :1.השכבה הראשונה של התערובת הריחנית מתמוססת מהר ויוצרת שובל ריח באזור.2.עם הזמן ואפילו בעזרת הניקורים של הדגיגונים יתפוררו עוד שכבות דבר שייצור מרחב האכלה רחב יותר.3.השכבות הקשות יותר יישארו הדוקות וייקח להן זמן לרדת דבר שיקשה על הדגיגונים לפורר ומצד שני ידרוש מדג גדול לתת ביס רחב J.ישנן תערובות מוכנות שללא ספק ניתן להשתמש בהם והינן מוכרות בתחומי המים המתוקים כמו:tarbuko, marukyu, א.צ.ל ועוד.
דוגמא להמחשה בלבד של פתיון קנוימרכיבי התערובת:הרכיבים שבדרך כלל יהוו בסיס לתערובות יכללו: קמח לבן, קמח מצה, בורגול, סולת, פירורי לחם, קוסמת, דורה, קוואקר,תירס, חיטה, חומוס, קמח תפו"א,שיבולת שועל, קורנפלור, תערובות של תוכים למיניהן ועוד דגנים כאלו ואחרים .תוספות טעם וריח:תמצית וניל, אניס , תמצית בננה, פודינג וניל, חלבה, סוכר ענבים, מיי ורדים ועוד.כמובן שניתן להשתמש בצבע מאכל על מנת ליצור צבע לתערובת .
החשיבות לעונה:בעונת הקיץ הקרפיון אוכל יותר בעומק ברוב הזמן, אמנם בבקרים הוא נוטה להתקרב יותר לחוף בחיפוש אחר מזון והתקררות המים.בעונת הקיץ מומלץ לא להשתמש בחומרי ריח מרובים היות ויש דגים טורדניים כמו המושט המקשים על הדייג ומצריכים את חידוש הפיתיון לעיתים קרובות יותר.בעונת החורף הקרפיון מחפש יותר אוכל על מנת להוסיף לעצמו שכבות שומן לימים הקרים של החורף, לכן בתקופה זו במיוחד עקב זרמים חזקים נדרש לפתות את הקרפיון עם ריחות חזקים יותר ומרכיבים שומניים יותר בתערובת, כמו :חלבה, חמאה, גבינת פרמזן, חמאת בוטנים וכו'.
שלבי הכנת התערובת :1.הכנת קערה רחבה ולא עמוקה מידי –על מנת שיהיה קל לערבב.2.הכנסת כל המרכיבים ממשפחת הדגנים (כל היבשים והאבקתיים)3.יש להעריך את כמות האבקה אשר בקערה ולהוסיף לתוכה מים, לאט לאט, ולא בכמויות רבות היות ונוסיף גם כל מיני חומרי ריח נוזליים למיניהם...יש לערבב באיטיות עד לקבלת תערובת אחידה העשויה בצורה של גוש רך בעל מעטפת קשיחה. על מנת לבדוק אם הינה מתאימה לדייג יש ללחוץ אותה כגוש ולראות כיצד היא מתנהגת ביד, כלומר-אם התערובת נמעכת בקלות יש לחזק אותה היות ובמים היא תתפרק מהר, אמנם יש לנסות ולראות האם ע"י גירוד עדין ביד התערובת מתפוררת אך עדיין נשארת במבנה אחיד ואינה מתפרקת מייד אחר כך. אחרת כל פציעה של התערובת תוביל להתפוררות מיידית של התערובת .קישור לסרטון הדגמה http://www.youtube.com/watch?v=bTY5CXY7xSs
יתרונות וחסרונות של תערובות קנויות או שנעשו בייצור עצמיללא ספק כאשר נתפס דג על תערובת פרי דמיוננו ואשר נעשתה על ידינו התפיסה הופכת לגדולה ומרשימה יותר, אמנם הכנת התערובות דורשת לפעמים זמן רב תוך השקעה כספית לא קטנה והרבה מחשבה ... השאלה עם מה אנו צריכים להתמודד היא האם זה לטעמנו או לא...קיימים מקרים רבים שהקרפיון ייתפס על פיסת לחם פשוטה או על בצק רגיל עם מעט וניל אך מקרים אלו הם בודדים בלבד ולא מייצגים את מרבית הפעמים בהם מנסים לתפוס קרפיון בדרך זו.הכנת הפיתיון הינו תהליך מורכב שלפעמים מתבטא בלא מעט הוצאות כלכליות על חומרים המרכיבים את הפיתיון, קיימות בשוק אבקות הכנה מוכנות שגם איתן צריך לדעת כיצד לעבוד אך העלות קטנה יותר ואף קיימת האפשרות לגוון בין הסוגים שונים ללא הוצאה ניכרת. דילמה זו של הפיתיון הקנוי הינה נפוצה והיתרונות והחסרונות העומדים לפנינו הינם :יתרונות :1. מחיר סביר.
חסרונות :
לכל דייג ישנה האהבה שלו והשיקולים שלו ולכן אין לקבוע החלטה חד משמעית לגבי העדיפות, יש לנסות, ללמוד והמסקנה תהיה אינדיווידואלית כלפי כל דייג ודייג. והכי חשוב.. תמיד זכרו, יש הרבה דגים בים...
בהצלחה..
קרדיט לתפוז.
כאשר בראש ובראשונה עומדת הכנרת ולאחריה הנהרות והנחלים השונים כגון: הירדן, הירקון, עמק החולה ועוד..הדגים הנתפסים במים מתוקים הינם לרוב מושטים, קרפיונים (הן קרפיוני בריכה והן קרפיוני בר הנקראים בוקסר בפי הדייגים),
ביניות (ארוכת ראש ורבת קשקש), סרדיני כנרת ולעיתים נדירות הכסיף.
רוב דייגי המים המתוקים אוהבים לרוב את דייג הקרפיונים היות והוא מורכב, איכותי וללא ספק כשיש דג ראוי –ההנאה מהדייג משלבת פייט אקסטרימי ומאתגר.ללא ספק דייג קרפיונים הינו מורכב באם נעשה בצורה ספורטיבית ולא סתם על ידי זריקת ריג עם תירס או קפיץ ללא תכנון מוקדם ועל התכנון נתמקד במאמר.סביבת הדייג –איך נבחר את סביבת הדייג?1. נבחר מקום מוצל . היות ודייג קרפיונים נמשך לרוב לאורך מספר נכבד של שעות, לכן נדאג לבחור מקום נוח בו השמש לא תהווה גורם מסיח.2. נוודא כי תוואי המים הינו נקי ממכשולים כמו-עשבים שוטים, ברזלים וכיוצא בזאת, העלולים לגרום לנו לאבד ריגים במקרה הטוב ואת הדג במקרה הרע.3. נסרוק את השטח המיועד לדייג וננסה לגלות עפ"י מרקרים שונים מהו הקטע העמוק ביותר שיקנה לנו את העומק האידיאלי גם אם עוצמת הזריקה לא מאפשרת להגיע למרחקים עצומים.4. באם אנו נמצאים במקום גבוה –נוודא כי קיימת גישה למים וזאת כדי לסייע בהוצאת הדג ע"י רשת הרמה.5. יש להכיר את תוואי המים. האם האדמה סלעית או כל הקרקע חולית/בוצית.
תערובות ועונות :רוב סוגי הדגים בכנרת או בכל מים מתוקים אוכלים תערובות המורכבות במהותם ממרכיבים קמחיים למיניהם.אמנם התערובת נועדה לשמש כפידר עבור הבוילי שמחכה לו על קרס בודדת בקצה ולאו דווקא בכדי להוות מילוי לקפיץ. התערובת מורכבת מבסיס בצקי אחיד המכיל בתוכו מגוון מרכיבים שייצרו שכבות ביסוס שונים לתערובת וכל אחד יתפורר בעיתו, דבר זה מקנה אפשרות לגרור דגים לאזור הדייג בצורה זו :1.השכבה הראשונה של התערובת הריחנית מתמוססת מהר ויוצרת שובל ריח באזור.2.עם הזמן ואפילו בעזרת הניקורים של הדגיגונים יתפוררו עוד שכבות דבר שייצור מרחב האכלה רחב יותר.3.השכבות הקשות יותר יישארו הדוקות וייקח להן זמן לרדת דבר שיקשה על הדגיגונים לפורר ומצד שני ידרוש מדג גדול לתת ביס רחב J.ישנן תערובות מוכנות שללא ספק ניתן להשתמש בהם והינן מוכרות בתחומי המים המתוקים כמו:tarbuko, marukyu, א.צ.ל ועוד.
דוגמא להמחשה בלבד של פתיון קנוימרכיבי התערובת:הרכיבים שבדרך כלל יהוו בסיס לתערובות יכללו: קמח לבן, קמח מצה, בורגול, סולת, פירורי לחם, קוסמת, דורה, קוואקר,תירס, חיטה, חומוס, קמח תפו"א,שיבולת שועל, קורנפלור, תערובות של תוכים למיניהן ועוד דגנים כאלו ואחרים .תוספות טעם וריח:תמצית וניל, אניס , תמצית בננה, פודינג וניל, חלבה, סוכר ענבים, מיי ורדים ועוד.כמובן שניתן להשתמש בצבע מאכל על מנת ליצור צבע לתערובת .
החשיבות לעונה:בעונת הקיץ הקרפיון אוכל יותר בעומק ברוב הזמן, אמנם בבקרים הוא נוטה להתקרב יותר לחוף בחיפוש אחר מזון והתקררות המים.בעונת הקיץ מומלץ לא להשתמש בחומרי ריח מרובים היות ויש דגים טורדניים כמו המושט המקשים על הדייג ומצריכים את חידוש הפיתיון לעיתים קרובות יותר.בעונת החורף הקרפיון מחפש יותר אוכל על מנת להוסיף לעצמו שכבות שומן לימים הקרים של החורף, לכן בתקופה זו במיוחד עקב זרמים חזקים נדרש לפתות את הקרפיון עם ריחות חזקים יותר ומרכיבים שומניים יותר בתערובת, כמו :חלבה, חמאה, גבינת פרמזן, חמאת בוטנים וכו'.
שלבי הכנת התערובת :1.הכנת קערה רחבה ולא עמוקה מידי –על מנת שיהיה קל לערבב.2.הכנסת כל המרכיבים ממשפחת הדגנים (כל היבשים והאבקתיים)3.יש להעריך את כמות האבקה אשר בקערה ולהוסיף לתוכה מים, לאט לאט, ולא בכמויות רבות היות ונוסיף גם כל מיני חומרי ריח נוזליים למיניהם...יש לערבב באיטיות עד לקבלת תערובת אחידה העשויה בצורה של גוש רך בעל מעטפת קשיחה. על מנת לבדוק אם הינה מתאימה לדייג יש ללחוץ אותה כגוש ולראות כיצד היא מתנהגת ביד, כלומר-אם התערובת נמעכת בקלות יש לחזק אותה היות ובמים היא תתפרק מהר, אמנם יש לנסות ולראות האם ע"י גירוד עדין ביד התערובת מתפוררת אך עדיין נשארת במבנה אחיד ואינה מתפרקת מייד אחר כך. אחרת כל פציעה של התערובת תוביל להתפוררות מיידית של התערובת .קישור לסרטון הדגמה http://www.youtube.com/watch?v=bTY5CXY7xSs
יתרונות וחסרונות של תערובות קנויות או שנעשו בייצור עצמיללא ספק כאשר נתפס דג על תערובת פרי דמיוננו ואשר נעשתה על ידינו התפיסה הופכת לגדולה ומרשימה יותר, אמנם הכנת התערובות דורשת לפעמים זמן רב תוך השקעה כספית לא קטנה והרבה מחשבה ... השאלה עם מה אנו צריכים להתמודד היא האם זה לטעמנו או לא...קיימים מקרים רבים שהקרפיון ייתפס על פיסת לחם פשוטה או על בצק רגיל עם מעט וניל אך מקרים אלו הם בודדים בלבד ולא מייצגים את מרבית הפעמים בהם מנסים לתפוס קרפיון בדרך זו.הכנת הפיתיון הינו תהליך מורכב שלפעמים מתבטא בלא מעט הוצאות כלכליות על חומרים המרכיבים את הפיתיון, קיימות בשוק אבקות הכנה מוכנות שגם איתן צריך לדעת כיצד לעבוד אך העלות קטנה יותר ואף קיימת האפשרות לגוון בין הסוגים שונים ללא הוצאה ניכרת. דילמה זו של הפיתיון הקנוי הינה נפוצה והיתרונות והחסרונות העומדים לפנינו הינם :יתרונות :1. מחיר סביר.
- ניתן לגוון בין כמה סוגים ואף של חברות שונות בהוצאה לא גבוהה יחסית וכך לראות מה תופס יותר.
- אין צורך להתרוצץ בסופר-מרקט שעות על מנת לקנות את כל המרכיבים.
- תמיד ניתן לשדרג אם רוצים ע"י תוספת טעם/ריח כזו או אחרת.
- תמיד ניתן ע"י הוספת מעט מרכיבים בעלות שולית להגדיל את כמות החומר מבלי לפגוע באיכותו.
חסרונות :
- לא תמיד הננו יודעים את טיב הטריות של המוצר אלא אם הינו ארוז הרמטית –הארומה מאד חשובה וגם טריות החומרים.
- אם הננו הולכים לדייג ארוך שעתיד לצרוך פיתיון רב ופידר גדול העלות של אבקה קנויה עלול לצאת יקר מידי.
- לפעמים המחיר עלול להיות גבוה, אך הוא תלוי באיכות הפיתיון הנרכש.
- לפעמים התערובת שנוצרת הינה בצקית יותר ואינה יציבה עקב מרכיבים אשר במהותם פחות סופחים מים.
- ללא ספק הכנת פיתיון לבד נותנת ערך מוסף לדייג והדבר מאתגר ומהווה סיפוק ניכר בין אם לאנתפס דג ועל כמה וכמה אם כן.
לכל דייג ישנה האהבה שלו והשיקולים שלו ולכן אין לקבוע החלטה חד משמעית לגבי העדיפות, יש לנסות, ללמוד והמסקנה תהיה אינדיווידואלית כלפי כל דייג ודייג. והכי חשוב.. תמיד זכרו, יש הרבה דגים בים...
בהצלחה..
קרדיט לתפוז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה